מ. וורד בתאטרון גשר - מיסטר קלין

בים מי אפ סקוטי !

כיאה לתאטרון רוסי. השתרך תור עצום לאיסוף הכרטיסים בקופות. לזכר התקופה הסובייטית. היה גם תור לפלאפל ולשווארמה, ותור לתור של הבירה, הכל היה תורי, גם בהופעה ישבנו בתור.

הגיע קהל מאד אוהד להופעה של מ. וורד אתמול. שהרעיף עליו אהבה ללא תנאים. ניכר היה שוורד לא ציפה לכך. החצי הראשון של ההופעה כלל שירים פחות מוכרים, על גבול האיזוטרים, קאבר יפה לרייב און של באדי הולי, קאבר כייפי לדניאל ג'ונסטון, ואהבתי גם את השיר שהוקדש לג'ורג' האריסון. להפתעתי רבע מהשירים של כל ההופעה נוגנו על פסנתר, והיתה גם, כמובן, מפוחית. נקודת המפנה היתה השיר פוייזן קאפ האהוב. וממנו ועד סוף ההופעה הוא הרביץ להיט אחר להיט, בביצועים אקוסטים שהיו תואמים את האלבומים.

למרות הגודל של האולם היתה תחושה של אינטימיות, בעיקר בזכות התאורה שמוקדה רק בו. לפעמים האור היה כל-כך חלש שהיתה תחושה של קומזיץ, אבל היו גם אפקטים, ומשחקים שונים בתאורה, שצולמו היטב, ושניתן לראות בתמונות שונות ברחביי הפייסבוק. כמובן שכולם הכירו את כולם (כמובן שלא, אבל זו היתה ההרגשה). האווירה היתה חמה, והתקשורת שלו עם הקהל היתה מצויינת. מהר מאד הוא אמר תודה. מהר מאד מחאו לו כפיים ושריקות שהעיפו את התקרה. עוד כמה שירים והוא אמר לנו שאנחנו אווסום, ושהוא צריך לבוא לכאן יותר. כאמור, כולם מאד מאד נהנו. כיוון שאנחנו חלשים בכדורגל, ולא הגענו למונדיאל, אז הספורט הלאומי שלנו הוא להחזיר אומנים להדרן שני, וזה הצליח. ואז הוא הזמין מישהו מהקהל שיעלה וינגן על הפסנתר בזמן שהוא שר ומנגן על גיטרה את רולרקוסטר. מבחינתי זה היה שיא ההופעה. חשבתי מראש שהוא ינגן מאד טוב, ומדוייק, וקרוב למקור. אז האילתור הזה היה טוויסט טוב שהשאיר טעם טוב בפה.
אם הבנתם קצת בין השורות, או שלא, אני מעט השתעממתי. אולי גם בגלל שישבתי בשורה 18. אבל בעיקר כי היה חסר לי רוקנרול. דניאל ג'ונסטון שישפריץ רוק תוך כדי, או פיט דוהרטי שיזנק עליי מסטול. היתה אווירה של תיאטרון. וריח של תיאטרון. והמזגן לא קירר מספיק. מזל שישנתי צהרים כי אחרת הייתי מנמנם. מה שיכול לתאר הכי טוב את ההרגשה שלי הוא ההדרן הראשון, שהיה קאבר ללץ דאנס. נכון שהיה יפה, אפילו מאד, אבל לקחת שיר כזה מעורר, פצצת אנרגיה שלא הפסקתי לאהוב, ולהפוך אותו למלאוו מלאוו הזה. אומר את הכל. כדי לא להרדם פינטזתי על קאקי קינג ותמר אייזנמן בסצינות לוהטות (זה לא אני זה המוח שלי) היה מעניין.

ההופעה הסתיימה די מוקדם. כי היא התחילה די מוקדם. כשבחוץ עוד השתרך התור הלא הגיוני לכרטיסים (למה לא כרטיסים ממוחשבים ??)  בפנים תמר אפק שרה לבד בחושך. שירים פולנים שעשו לי פריחה. קלישאות ילדותיות באנגלית ישראלית עם גיטרה אקוסטית. אמרו לי שהיא מכסחת להפליא בגיטרה חשמלית, ושהיא הלכה על כיוון חדש. אז שיהיה לה בהצלחה.

שורה תחתונה: היתה הופעה מעולה. זה לא הוא זה אני.

יש מלא שירים מההופעה בערוץ היוטיוב הזה [קישור]. קבלו את שני שירי ההדרן המדוברים -
הבה נרקוד בישיבה:

רולרקוסטר עם אילתורי פסנתר כייפים: