לעקוב אחר הפרימיום

יום שלישי, 20 בדצמבר 2011

אלבומי הרגע של 2011


בקרוב מאד יפורסם פה הסיכום של האלבומים של 2011, ובו רשימה מפוארת של אלבומים שעשו את השנה הזו. אבל כמדי שנה אני רוצה להקדיש מקום גם לאלבומי הרגע. זה מעין B-Side של הסיכום,  גם האלבומים הבאים עשו לי את השנה הזו, אבל כמה שאהבתי אותם (ואת חלקם אהבתי מאד!) לא ממש חזרתי אליהם. יש כאן כמה אלבומים שלא תמצאו באף סיכום אחר, אחרים דווקא מככבים בסיכומים של אחרים, ובכל מקרה כדאי מאד להכיר או להיזכר. כי מהם החיים אם לא רצף של רגעים. תלחצו PLAY

Peter Bjorn & John -Gimme Some חברי הלהקה מתארים אותו, כאלבום "פופ-רוק טהור", וזה ממש כך. אוירת סיקסטיז אפילו פיפיטיז עולצת, לרגעים זה מזכיר לי במקצבים את הומפייר וויקאנד, לרגעים את Prefab Sprout משנות השמונים.

Kasabian - Velociraptor רוק אנגלי

Tokyo Police Club - 10X10X10 חדש שכולו קאברים שנקרא: Ten Songs, Ten Years, Ten Day שזה אומר שהם הקליטו 10 שירים ב-10 ימים מהעשור האחרון. הכי בולטים הם השיר של מובי שבו מורגן קיבי מ- M83 התארח והחידוש לשיר קים וג'סי של M83. סתם רוקנרול מדליק וכייפי.

Wild Flag -Wild Flag להקת הבנות של השנה

The Kills -Blood Presures בהתחלה התאכזבתי מהאלבום הזה, הסינגל הראשון מתוכו, Satellite, היה כל-כך טוב, הצליל המנסר של הגיטרות שנשמע חדש, למרות שזה גיטרות, ובכלל שיר טוב. ואז האלבום נשמע לי סתמי. בזמן האחרון חזרתי אליו והוא ממש סבבה לי
Radiohead- The King of Limbs נאמר כבר הכל
Bill Callahan - Apocalypse ביל קלאהן ממשיך להפנט אותנו עם הקול עמוק שלו בשירים שהולכים למקום עמוק יותר. אלבום מרגש עם כמה שירים עצובים ששוברים את הלב

D - White Denim עוד להקה עם איכויות וינטאג' של גריידפול דד. וואייט דנים עושים רוק שמערב בנוסף לבלוז ולאיכויות של סול מחוספס, גם מורכבויות של ג'אז ופרוג רוק. מבנה השירים אינו שגרתי, וברגעים מסויימים הם גם מזכירים את סטילי דן, את ג'תרו טול, ואולי גם כל להקה אחרת טובה משנות השיבעים
Eddie Vedder - Ukuelel אלבום שמנוגן כולו ביוקללי - שזו גיטרה מהוואי על 4 מיתרים - נשמע יותר כמו גימיק מאשר מוסיקה טובה. אבל זה דווקא אלבום מאד מוצלח ואהוב עלי במיוחד. אדי ודר הסולן של פרל ג'אם ב-15 שירים עם שמות כמו: Goodbye, Without You, Sleeping By Myself וכדומה. הרבה לילות בלי שינה יש בשירים האלה, הרבה געגוע, וגם הרבה יופי. איך מכלי כזה קטן יוצאת כל-כך הרבה מוסיקה.

Clem Snide - Clem Snide Journey הכל התחיל מקאבר אקוסטי ביוקללי שנעשה לשיר Faithfully - במקור של להקת Journey משנת 1983. אף ברזיליי הוציא מהשיר הזה משהו שלא היה בו קודם - ממש מטאמורפוזה. וכך נולד איפי שלם של קאברים אקוסטים לשירים של להקת Journey. 

Marianne Faithfull - Horses And High Heels יש אגדות שעדין חיות בקירבנו. "סוסים ועקבים" הוא האלבום ה-23 שלה (מי היה מאמין) והוא יוצא לאחר שהחלימה ממחלת הסרטן, כשהיא סבתא בת למעלה משישים. מאד התרגשתי מ-Past, Present And Future במקור של שנגרי-לה. וגם Love Song של אלטון ג'ון משנת 1970, מפתיע. השיר The Old House נכתב במיוחד בשבילה, וכל האלבום הוקלט בכיף, בניו-אורלינס, עם נגנים מקומים.

Low - C'mon   נשמע כמו קאנטרי בהילוך איטי, אבל זה כבר מתפתח לסוג של רוק. יש אפילו שם לסגנון הזה: Slowcore. השיר הפותח Try to Sleep אולי רומז משהו, אבל הוא מספיק מעניין בשביל שתרצו להקשיב לו עוד ועוד. You See Everything הוא כבר הרמוניות שמזכירות לי חלון אפור שדמעות של גשם מתדפקות עליו. Witches הוא גלי גיטרות איטיים הנשברים אל החוף, Nothing But Heart הוא מסע אל העורקים הראשים, אוטוסטרדות הדם וחדרי הלב- אני מניח שהבנתם איזה סוג של יופי יש פה.

Keren Ann - 101 קרן אן משלנו - היא אפילו גרה עכשיו (גם) בתל-אביב עם בן-זוג ישראלי.אלבום שהוא כמו ציור אבסטרקטי על בד קאנבס בצבעים רכים.

Sasndro Perri - Impossible Space . סנדרו פרי הוא קנדי ! הוא כבר הוציא איזה עשרה אלבומים, בתחילת דרכו תחת השם Polmo Polpo ומשנת 2006 בשמו כסנדרו פרי. קצת קשה לתאר איך נשמע האלבום החדש שלו, Impossible Spaces, משהו כמו פולק אקספרמנטלי עם נגיעות של בוסה נובה ואלקטרוניקה.

Blondie – Panic Girls אלבום קאמבאק ניו-וייב חביב, לצד כמה שירי הרגאיי ולטינו שמהווים חלק אינטגרלי מהאלבום.

Jay-Z Kanye West – Watch The Throne. הבעיה עם שיתוף הפעולה של ג'יי זי וקניה שהוא נשמע מראש כפרוייקט מסחרי שנועד לסחוט עוד קצת את ההצלחה שלהם. קניה תורם לאלבום את הביטים וההפקה שלו, ג'יי זי את הטקסטים והנשמה, אבל ביחד זה נשמע יותר מכל כמו פשרה מפאיניקית. קצת קפה וקצת תה ומה יוצא ? האמת שחוץ מהשיר Otis הגרוע, שמשום מה יצא כסינגל הראשון באלבום, שאר האלבום די חביב. לא מרעיש, לא מפיל, בעיקר לא מחדש שום דבר (וחבל !!!) אבל אכיל.

Drake - Take Care  דרייק הוא ממשיך דרכם של המיינסטרים של ההיפ-הופ, מפאף דאדי לקניה ווסט. דרייק נשמע יותר מלנכולי מהם, יותר עמוק, יותר סול, וגם יותר צ'יזי. הוא לא מקפיץ כמו פאף דאדי, ואין לו את הגאונות של קניה ווסט, הוא חם, הוא זועם, ויש לו הרבה מה לומר, ויש לו גם שירים טובים. זה מספיק בשביל להקשיב, ולהנות. השיר בפלייליסט: Shot for Me

Robbie Robertson - How To Become Clairvoyant אלבום חדש לרובי רוברטסון שנעשה בשיתוף עם אריק קלפטון אחרי הפסקה של 13 שנים. בעיקר בלוזים, אלא מה? משתתפים גם הגיטריסטים של רייג' אגיינסט דה משין ושל ניין אינצ' ניילס. אני אוהב את רוברטסון גם אם הוא לא עושה משהו מבריק. פשוט אוהב אותו

Dolly Parton –Better Days המוטו של האלבום הזה הוא: The greatest days we've ever known are the days we're livin' in שזה ממש ניו-אייג' יפה. דולי פארטון היא הליידי של הקאנטרי, למרות שאני בטוח שיגידו שזו פסטי קליין, או משהי אחרת, אפשר לעשות לה כבוד כבר עכשיו לא צריך לחכות שהיא תמות. שירים להאזנה

בקרוב סיכום הסיכומים של 2011

תגובה 1:

Blogger אמר/ה...

Like watching live sex cams? Then check out BongaCams.

פוסטים אחרונים וממש שווים !