בסופו של דבר אני הייתי עם הילדים שלי אתמול ב-i בפסטיגל, ואפילו נהנתי. זה אמור להיות בחנוכה אבל לצפון זה מגיע שבוע קודם. זה היה מופע בידור המשלב מחזמר, אקרובטיקה, ברייקדאנס, לייזר, גרביוני רשת, חלקם אפילו קרועים (הייתי בשורה ראשונה אז יכולתי לראות), ואת אנה אהרונוב עם מכנסונים קצרים. יהודה לוי היה מאד מרוצה מזה שבנות ה-12 עוד מתלהבות ממנו. אני אף-פעם לא הבנתי איזה סקס אפיל יש בגבר שנראה כמו טיח פלסטינאי לא מגולח. השיא של הערב היה המחווה לאריק איינשטיין, מאד התרגשתי לראות את הילדים שלי מכירים את השירים, הם שרו ביחד "אני ואתה נשנה את העולם" שזה בעצם האימאג'ן שלנו. כשיש לך שחקן מפתח כמו אריק איינשטין בקבוצה אז אתה גם יכול להיות גאה שאתה ישראלי. חוץ מזה המוסיקה והשירים לא היו העיקר, וחבל. כל-כך הרבה שירים יפים וטובים יצאו בפסטיבלי שיר הילדים במתכונת הקודמת. איך אהבתי את השיר הזה כשהייתי בכתה א':אלי גורשטיין - סיבה למסיבה
רק עכשיו כשאני מבוגר אני שם לעיבוד הג'אזי, ניו-אורלינסי של השיר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה