לעקוב אחר הפרימיום

יום שלישי, 21 בספטמבר 2010

בייקר צ'ט



הסיפור של מוסיקאים שנופלים בסמים לא התחיל בשנות השישים, עם ג'ים מוריסון והחיפושיות, אלא עוד בימי הביפ-פופ, כשצ'ארלי פרקר ומיילס דיוויס התחילו לנגן. צ'ארלי פארקר היה גם מי שהעלה את צ'ט בייקר לגדולה, כאשר נתן לו צ'אנס להופיע יחד איתו במועדון הטיפאני קלאב אשר בלוס אנג'לס בשנת 1952. הסגנון המוסיקלי, לעומת זאת, היה קול-ג'אז שהוליד וברא מיילס דיוויס, כך ששניהם תרמו רבות להצלחתו. צ'ט בייקר היה הג'יימס דין של מוסיקת הג'אז. הפרא האציל ששר וניגן בקול הקטיפה. בפעם הראשונה בחיי ששמעתי את צ'ט בייקר, היה זה כששמעתי מנגינה שעולה אל הרחוב, מתוך חנות תקליטים ישנה, שנמצאה במרתף. מנגינה אשר משכה אותי למטה. זה היה ענוג כמו עירסול של תינוק, כמו להניח את הראש בחיק נערה. קצת ממוסחר, אך תמיד נעים למגע. ועכשיו הליקון הוציאו אוסף כפול שתוכלו לתת לחבר/חברה שלכם מתנה, כדי שתהיה לכם שנה מלאת אהבה. (למי שרוצה לקרוא עוד על צ'ט בייקר וכיצד הוא נפטר באורח מיסתורי: עכבר העיר).

Chet Baker - I Fall In Love To Easily


Chet Baker - But Not For Me


Chet Baker - My Funny Valentine


Chet Baker - Let's Get Lost

2 תגובות:

אלי כהן אמר/ה...

היי אייל
מנוי זמן רב על הבלוג
יושב פה בערב ארוך במשרד ומקשיב לצ'ט בייקר
בהחלט עוררת בי חוש רומנטי מפותח

תודה על פוסט יפה! ומעניין

Unknown אמר/ה...

אז אתה מקיבוץ רביד. נעים להכיר.


פוסטים אחרונים וממש שווים !