Josh Rouse, הוציא אלבום אוסף לפני כמה ימים שנקרא: The Best of the Rykodisc Years. וזו הזדמנות מצויינת לכתוב קצת עליו ולעשות לו יחסיי ציבור. נתחיל מזה שאני מת על ג'וש ראוס. המוסיקה שלו נוגעת לי בנימים הכי דקים של הנשמה, בדומה לוילקו. בשנת 2003 הוא הוציא את אחד הדיסקים המשובחים ביותר של השנה. דיסק שהיה לקלאסיקה מיידית, ולא בגלל שמו '1972'. רצתי לחנות לדגום אותו, אבל כיוון שלא היה במלאי אז שמעתי את Under Cold Blue Stars של ג'וש ראוס אשר יצא ב-2002. בשיר הראשון בדיסק, אחרי נעימה קצרה, היה השיר שלהלן. נדלקתי מיד. אפילו לא שמעתי חצי שיר ובוודאי שלא המשכתי לשמוע את הדיסק בחנות, מיד ידעתי שזה בשבילי. אני לא יודע מה גורם לי לאהוב את זה כל-כך או כל מוסיקה שאני אוהב. אני לא מבקר מוסיקה מקצועי, וזו שאלה שאני שואל את עצמי כל הזמן. למה דווקא זה עובד עליי כל-כך, ומשהו אחר לא. כפי שהבנתם מהשם של הבלוג אני חושב שהמוסיקה הזו וכל מוסיקה שאני מביא לפה היא נשגבת, או לפחות מלהיבה ומגניבה מאד. אחר-כך רכשתי גם את 1972, ואז גיליתי את אחד השירים שאני הכי אוהב בחיים. שימו לב למה שקורא בדקה 2:14:
Josh Rouse -Come Back
ועוד שיר אחד מתוך 1972 ששורף אותי. תראו.. זו מוסיקה נורא פשוטה, ואפילו מאד רומנטית, אבל זה יפה ולא מתוק מידי. פשוט יפהפה. אני מקדיש אותו לכל הזוגות האוהבים, ובמיוחד לחבר שלי אודי שרק עכשיו התחתן עם בחירת ליבו:
Josh Rouse - Under Your Charms
תגובה 1:
אח, מעולה! גרמת לי לרוץ ולשים את 1972 במערכת...
אחי הגדול, אגב, מעדיף את Nashville, אבל אני עדיין לא התחברתי.
הוסף רשומת תגובה