שנות השמונים ורוחניות?

אנחנו עדין בשבוע שנות השמונים. שנות השמונים היו גם טום וייטס, ניק קייב, הסימתס והקיור וגם הווטרבוייז. הווטרבוייז היו להקת אינדי טיפוסית (אבל אז דיברו על זה פחות), והם הופיעו פעמיים בארץ בתל-אביב ובירושלים. לא נסעתי כי הייתי קצת צעיר וגם חשבתי שאני עוד אהיה בהופעה שלהם בעתיד. אז עוד לא הבנתי שחיים רק פעם אחת וכל דקה שעברה..חלפה.
הסולן שלהם והכותב העיקרי,מייק סקוט, היה עדין נפש במובן הטוב של המילה, לא הסכים לנגן בתוכנית אירוח בגלי צה"ל בגלל שזה מחנה צבאי והוא פצפיסט, הוא כאילו יצא משנות השישים דק גזרה ומראה, בהיר.. בילדותו היה קורא אגדות אנגליות בנוסח נרניה, והכתיבה שלו היתה מאד מושפעת מכך, די להזכיר את השיר The pan within. לימים דווקא הקלידן שלהם הקים להקת המשך שנקראה World Party, שמאד אהבתי.
האלבום This is the sea , שאיתו הם פרצו לתודעה, הוא אלבום קונספט מאד מאד רוחני שבסופו אתה יכול לעלות . השיר הראשון Don't Bang the Drums נתן את קריאת הכיוון מההתחלה. הוא מתחיל שקט במין קריאה עם חצוצרות ליציאה למסע (רוחני). אני ממש יכול לתאר לעצמי יער או שדה אנגלי, כמו-של רובין הוד, החצוצרות קוראות, כולם מתארגנים עם הסוסים שלהם בשיירה, ואז כולם דוהרים בסערה אל המסע כמו בספר שר הטבעות. והשיר אומר: "הנה אנחנו במקום המיוחד הזה, מה אנחנו נעשה פה? האם אנחנו נכה בחזה כמו קופים, או ...."
יש גם להיטים כמו Old England, ו- The whole of the Moon שהוא גם שיר מאד רוחני, שהשפיע מאד על חיי, אם אי-פעם הקשבתם למילים אז הוא אומר בעצם שכדי "לעוף" אתה פשוט צריך להתבונן נכון. אחד מדמיין את הקשת, השני ממש מחזיק בה, לאחד יש פלאשים של תובנה, השני כמו "האחד" בסרט מאטרקיס רואה את כל התוכנית. בגלל המילים השיר לא נמאס עליי ועדין עושה לי צמרמורות.
דרך אגב, המשפט החוזר בפזמון הוא I saw the crescent- You saw the whole of the moon.
Crescent, הוא הירח כשהוא בצורת בננה, או קורסון בצרפתית, או הסהר של המוסלמים.
בהמשך האלבום יש את השיר Spirit, שמסביר את מותר הנפש מהאדם. ובסוף יש את השיר This is the sea. אלבום מופתי, ומוכר עד היום.
יש לי עוד כמה אלבומים מאותה תקופה שווה לכתוב עליהם, אולי בעתיד ..לא מוכרחים שבוע שנות ה-80 בשביל זה.

Waterboys -Don't Bang The Drums


Waterboys -The Whole of The Moon


לאחרונה האלבום This is the sea יצא במהדורה מהודרת, והבאתי כאן את השיר הבונוס הכי טוב ממנו, למה לא להנות עד הסוף.
Waterboys -Beverly Penn